שש בש הוא משחק לוח של שני שחקנים. החצים על הלוח נקראים "הנקודות" והפס במרכז נקרא "באר".

כמו בשח מט ישנה התחלה תמידית של החיילים במשחק.



כל שחקן מתחיל בזריקת קובייה, והשחקן שקיבל את המספר הגבוה יותר מתחיל בתזוזה הראשונה. בכל תזוזה השחקן מוגבל בהזזת החיילים שלו ע"י המספרים שיצאו לו בשתי הקוביות. בתזוזה הראשונה השחקן שמתחיל משתמש במספרים שיצאו בשני הקוביות לקביעת המתחיל, אבל לאחר מכן כל שחקן משתמש בשתי קוביות שלו לתזוזה. בתחילה אם שני השחקנים מטילים אותו מספר, שניהם ממשיכים לזרוק שוב עד שיש מנצח והמספרים שונים.

ללוח המלבני יש חלוקה של חצאים אשר נקראים "לוחות פנימיים" או "לוחות חיצוניים". 2 הלוחות של השחקן הם הלוחות בצד של כל שחקן. כל שחקן מתחיל עם שני חיילים בלוח הפנימי של יריבו ועם חמישה חיילים בלוח הפנימי שלו. כל שחקן מזיז חייל במעגליות לכיוון הלוח הפנימי שלו, מהלוח הפנימי של היריב לכיוון 2 הלוחות החיצוניים לכיוון הלוח הפנימי שלו. ברגע שיש לשחקן את כל ה-15 חיילים בלוח הפנימי שלו הוא יכול להתחיל להעיף חיילים מהלוח, תהליך שנקרא "Bearing off" (כיוון יציאה), המנצח הוא השחקן שהצליח להוציא ראשון את כל החיילים שלו.

תזוזה בשש בש היא להזיז חייל מנקודה אחת לאחרת. אם לדוגמא שחקן זרק קוביות ויצא לו 6 בקובייה אחת ו-3 בקובייה השנייה, השחקן יכול להזיז חייל אחד 6 נקודות, ואז חייל אחר או אותו אחד 3 נקודות, או כמובן יכול להשתמש במספרים בסדר ההפוך. אם שחקן זרק את אותו המספר ב-2 הקוביות אז הוא משתמש במספר ארבע פעמים, ויכול להזיז עד 4 חיילים, או להשתמש אפילו רק באותו חייל.

שחקן לא רשאי להזיז חייל שלו לנקודה שיש בא יותר מחייל אחד של יריבו. לשים עוד חייל על נקודה מסוימת נקרא "לכבוש את הנקודה". חייל בודד על נקודה נקרא "כתם", והיריב יכול להזיז חייל על הנקודה הזאת. כאשר השחקן מנחית חייל על הכתם של יריבו, הוא מזיז את הכתם ושם אותו על הבאר (הפס בין הלוחות החיצוניים לפנימיים). מה שנקרא לפגוע בכתם.

חייל על הבאר יורד משם ונכנס ללוח הפנימי של היריב, ויכול לרדת לנקודה שעדיין לא נכבשה ע"י יריבו. הלוח הפנימי ממוספר מ-1 עד 6. מספר 1 זה איפה שמתחיל המספר וזאת הנקודה הראשונה. השחקן יכול לשים את החייל בנקודה שהצליח להטיל הקוביה. אז אם שחקן עם חייל על הבאר זורק 4 ו-2, אז השחקן יכול לשים את החייל על הנקודה השנייה ועל הנקודה הרביעית (בלוח הפנימי של היריב) כמובן אם אף אחת מהנקודות האלו לא נכבשה ע"י יריבו. זה אפשרי להוריד חייל מהבאר על כתם שיש ליריב ולפגוע בו. זה גם אפשרי שהמספרים שהטלנו בקוביות יהיו כבושים ע"י היריב, דבר שיימנע מהכתם לרדת מהבאר. שחקן עם חייל על הבאר לא רשאי להזיז אף אחד מחייליו כך שיכול לקרות מצב ששחקן יפסיד את תורו אם לא הצליח להכניס את החייל שעל הבאר פנימה.

שהשחקן מצליח להזיז את כל חייליו ללוח הפנימי שלו, השחקן יכול להתחיל להוציא חיילים מהמשחק. שחקן יכול להשתמש בקובייה אחת או בשניהם להוריד חייל מהלוח. בשלב זה שחקן יכול להשתמש בשש בכדי להוריד חייל מהנקודה השישית (איפה שבתחילת המשחק היו חמישה חיילים) אך אם אין חייל על הנקודה השישית אז הוא רשאי להוריד חייל מהנקודה החמישית, ואם אין על החמישית אז מהרביעית וכן הלאה. בשלב ההוצאה שחקן עדיין יכול להזיז את חייליו רגיל בלוח הפנימי שלו, ולפעמים אף אין לו ברירה.

חמש יכול לשמש להוציא חייל מהנקודה החמישית, או להזיז חייל מהנקודה השישית לראשונה. אם אין חייל על הנקודה השישית או על החמישית, אז זה יכול לשמש להוציא חייל מהנקודה הרביעית, וכך הלאה. אם לשחקן יש חייל על הנקודה השישית ואין חייל על הנקודה החמישית, אז אם יוצא לו חמש השחקן חייב להזיז חייל מהנקודה השישית לנקודה הראשונה.

מספרי הקוביות יכולים לשמש להוצאת שחקנים מהנקודה המתאימה, או להזיזם כרגיל, או אם אין מספיק מקום להזיזם אז יש צורך להוציא שחקן מהנקודה הגבוהה.
דאבל בקוביות מאפשר להוציא עד 4 חיילים.

זה אפשרי לפגוע בחייל של היריב גם אחרי שהתחיל להוציא את חייליו. במצב זה ההוצאה של חייליו נפגעת ולא יכולה להמשיך עד שלא כל חייליו שוב פעם בלוח הפנימי שלו.

השחקנים חייבים להשתמש בכמות המכסימלית של המספרים בקוביות שהם זרקו, אבל לא בהכרח בהיקף המלא. לדוגמא שחקן יכול להשתמש במספר להזיז שחקן במצב ההוצאה ובמספר השני יכול להוציא שחקן כמובן אם המספר היה נמוך יותר. אם שחקן יכול להשתמש רק במספר אחד או באחר (אבל לא בשניהם), אז השחקן חייב להשתמש במספר הגבוה יותר.

בשש בש יש 3 זוויות של ניצחון. אם בסוף המשחק המפסיד הוציא לפחות חייל אחד שלו אז זה נקרא "ניצחון יחיד". אם בסוף המשחק המפסיד לא הוציא אף חייל ואין לו אף חייל על הבאר או בלוח הפנימי של יריבו אז זה נקרא "מארס" ונספור כניצחון כפול. אם בסוף המשחק המפסיד לא הוציא אף חייל ושיש לו גם חייל בלוח הפנימי של יריבו או לחילופין על הבאר, אז זה נקרא "מארס טורקי" ונספר כניצחון משולש.

קוביית ההכפלה

כאשר שש בש משוחק על כסף או בטורניר בד"כ משתמשים בקוביית ההכפלה, כאשר בתחילת המשחק נמצאת בצד הלוח. מצד אחד יש את המספרים "2" והמספר "4", ובאחרים יש את המספר 8, 16, 32 ו-64. בהתחלה כרגיל רואים את המספר "64", אשר נלקח ומציג את המספר "1".

למשל משחק בטורניר משוחק, וקובעים את מספר הנקודות שאליו צריך להגיע המנצח, למשל 11. זה אומר שהראשון שמגיע ל-11 נקודות מנצח במשחק. כאן ניצחון רגיל במשחק נחשב נקודה אחת, מארס נחשב 2 נקודות ומארס טורקי נחשב 3 נקודות.

בתחילת המשחק קוביית ההכפלה נמצאת במרכז ושני השחקנים יכולים להשתמש בא. בזמן שהקובייה שם שחקן יכול לסובב את הקובייה מ"1" ל-"2". זה נקרא "הכפלה" – הכפלת היריב. היריב חייב ברגע זה להחליט אם הוא מקבל את ההכפלה, או לא. אם לא, המשחק מסתיים והשחקן שהכפיל זכה בנקודה (חלק מהמרוץ להגיע ל-11 נקודות). אם ההכפלה אושרה ע"י היריב, אז המשחק משוחק ל-2 נקודות ואומרים שהקובייה היא על "2".

השחקן המכפיל מקבל את הקובייה לצד שלו, ועכשיו הוא מקבל את הבלעדיות על הקובייה, ואולי בשלב מאוחר יותר במשחק כאשר יהיה תורו, יש לו את האפשרות לעוד הכפלה (כאשר הקובייה תהפוך מ"2" ל-"4"). ואז השחקן המוכפל יכול לפרוש ולהפסיד 2 נקודות או "לקחת את הקובייה לידיו" ולשחק על 4 נקודות, וכך הלאה.
"משחק יחיד", "מארס", ו-"מארס טורקי" מוכפלים ביחס למספר על קוביית ההכפלה.

בטורנירי שש בש, כאשר שחקן הוא נקודה אחת מניצחון, אז במשחק הזה קוביית ההכפלה לא ניתנת לשימוש. זה נקרא "חוק קרופורד", והמשחק היחיד שזה מתייחס אליו ייקרא "משחק הקרופורד".

חוק שונה בד"כ מתבטא במשחקים על כסף, כאשר השחקנים הסכימו לשחק על $X לנקודה. זה נקרא "חוק ג'קובי" וזה אומר שניצחונות כמו מארס ומארס טורקי נחשבים כניצחון בודד, אך זאת בתנאי שלא השתמשו בקוביית ההכפלה.

עוד חוק מיוחד שיכול להתקיים במשחקים על כסף, דבר שמוסכם לפני המשחק וזהו חוק "החטיפה". בד"כ אם שחקן לא מתרשם מההכפלה של ירידו ורוצה להכפיל ישר אח"כ, השחקן המוכפל צריך לחכות אחרי שהשחקן זרק את הקוביות ושיחק, ולשחקן ניתנת עוד תזוזה. אבל אם החוק המיוחד הזה מתקיים, אז לשחקן המוכפל יש את האפשרות לאשר הכפלה וישר לבקש עוד הכפלה מבלי לאפשר ליריב לזוז.